גיליון שוד
בואו נדבר על האדרנלין כשהכדור מתגלגל ברולטה בין המספרים,
על כמה תהמרו אם החיים שלכם תלויים בניחושים?

הקזינו במלון הרולדס
מאת: ירדן בר איתן
הדילרים מפוזרים בחלל החדר, השומרים עומדים יציבים ליד הכניסה. מלצריות בלבוש חלקי מסתובבות בין האנשים מחלקות משקאות חריפים כמו שמחלקים עיתונים של שבוע חדש. הרולטה מסתובבת, הקלפים נערמים, הז׳יטונים רטובים בהפסדים ורצון להגשים כמה חלומות בלתי ניתנים להשגה. הקזינו במלון ״הרולדס״ בניו יורק, הוא המקום המושלם בשביל המכורים לאדרנלין. בעיקר כי בתוכו מסתתר חדר הרולטה האמיתי, זה שמיועד למכורים הכבדים. בחדר הזה החוקים שונים: השחקנים לובשים מסכות, סוג ההימור וסכומו נקבע מראש והמשתתפים נבחרים באופן אישי לאחר בדיקה קפדנית. בערב יום חמישי האחרון ישבו מסביב לשולחן הרולטה חבורה לא רגילה של אנשים, הם משחקים ביחד כבר חמש שנים אך רגע לפני שתכירו אותם, השודדים ביקשו שאסביר: סך הז׳יטונים בחדר הרולטה הסודי היה בשווי מיליון דולרים.

לואיס היהלומן
מאת: ג׳ני אברקובסקי
ללואיס יש פאסון מתאמץ שרבים לוקחים כמשעשע, הוא ביקורתי, חד אבחנה ושמנמן. ובכל זאת הוא נבחר להיות אחד מעשרת הרווקים הנחשקים, לפחות על פי הניו יורק טיימס. הוא גר בקומה ה-16 בבניין שמשקיף על הטיימס סקוור ופותח כל בוקר בהברקת תכשיטיו. הנשים במיטתו של לואיס מתחלפות בכל ערב. לפני שתשפטו הן מודעות לכך שהוא לא רומנטיקן ובדרך כלל אף עוזבות את דירתו עם תכשיט חדש, כך שאפשר לומר ששני הצדדים זוכים בדבר מה. אם תשאלו אותו על מערכות יחסים לואיס בטח יצחק. הוא יספר שהאהבה הגדולה ביותר בחייו היא זאת שהוא פוגש בבוקר במראה. לואיס לא פעם הודה שעבורו היהלומים הם דרך חיים: ככל שזה יותר נוצץ כך זה יותר מושך, בדומה לצורה בה הוא בוחר את חבריו. מספרים עליו שהוא מתוחכם ובעל לשון חלקלקה, אופי מפולפל עם נגיעות מחוספסות שמזכירות את העבר. לואיס מאמין שהעולם קטן עליו ואולי זאת הסיבה שהמוניטין שלו תמיד הולך צעד אחד לפניו - בליין סנוב שמדבר על הכסף שלו כל הזמן. ועם זאת, מעטים יודעים על הדיסוננס שחי בלואיס. מצד אחד הוא גאון פיננסי ומצד שני הוא מכור להימורים. המשחק האהוב עליו בקזינו זה מכונות המזל, כי הוא אינו מאמין במזל. אירוני, לא? מעבר לזה, המסתורין נודף עשן שמלווה את כוס האלכוהול החריפה על גבי הרולטה המסתובבת – מדליק אצלו משהו שאף יהלום לא הצליח להאיר עד עכשיו.

קלי המתכנתת
מאת: דניאל ניב
קלי האמינה שהיא מסוג הנשים שגילו שלכל לב שבור יש יתרון: הידיעה שהוא לעולם לא ישבר שוב. לא באותו האופן, בכל מקרה. לא, הפעם הראשונה היא כמו ליפול אל תהום קר וחשוך, להיחבט כל הדרך מטה, ולצפות שבעוד שנייה תפגע בקרקעית, בכל רגע מעכשיו בוודאי תתרסק באופן מוחלט, אבל הדרך אינסופית. היתרון הוא שבפעמים הבאות זה כמו למעוד בגלל בור, אולי לקבל שריטה אחת או שתיים שתוזיל קצת דם, ואז להמשיך ללכת. זה לעולם לא כולל התאהבות בעוצמה הרסנית. זה לא יותר מהסחות דעת, כמו הבחור האחרון שכתב לה, כמו משחקי קזינו על סך מיליון דולר. קלי בעד פנטזיות שנועדו למלא מיטה ריקה וחשבון בנק. מת'יו לעולם לא היה מוצא את עצמו כאן איתה, בקזינו, עם אנשים שתמיד תיאר כריקים ונוצצים. הלוואי והיה רואה אותי עכשיו, ריקה ונוצצת, קלי חשבה. המראה בשירותים חשפה חצי חיוך שהתעקל על שפתיה. מה באמת היה רואה? שיער בלונדיני שליטף את כתפיה, במקום השיער החום הארוך, עשרים קילו פחות, כמובן, אישה מצליחה שעשתה רילוקיישן לניו יורק, וקיבלה משרה יוקרתית כמתכנתת. או... שאולי עדיין היה רואה את אותה הבחורה שבגד בה עם פאקינג אחותה ואז נישא לה. נחרת צחוק נפלטה משפתיה של קלי. היא הנידה בראשה, מנסה לסלק את המחשבות הטורדניות, ואז הסתירה את פניה מאחורי מסכת עיניים מבד תחרה שחור. מסיכה על גבי מסיכה, קלי חשבה. היא דחפה את הדלת של השירותים ויצאה אל התפאורה המרהיבה של הקזינו. בהימורים, כמו באהבה, קלי תמיד השתמשה ביתרון הכי גדול שלה.

ג׳ייד מנהלת חברת תעופה
ג׳ייד הביטה במראה ומרחה אודם עז על שפתיה, כזה שיתאים בדיוק לשמלה האדומה והנועזת שתלבש היום בלילה. עבר זמן מאז הפעם האחרונה ששיחקה עם לואיס, דון וקלי והיא לא יכלה להסתיר את התרגשותה, גם לא יכלה לשקר לעצמה שהיא משקיעה בלי סיבה, הייתה סיבה וקראו לה דון. אבל זה לא משנה, כי ג׳ייד אישה נשואה. אמנם בסבל, אך עדיין נשואה. ודון מעולם לא הראה שום סימן ולו הקטן ביותר לזה שהוא מעוניין בה ואישה תמיד יודעת כשגבר מעוניין בה, מרגישים את זה באוויר. דון הצהיר יותר מפעם אחת שהוא לא איש של זוגיות, וכששמעה זאת מבלי סיבה מוצדקת ליבה התכווץ. ג׳ייד מילאה את ריאותיה באוויר חדש, וסידרה את שערה הארוך והמתולתל לפני שפתחה את הדלתות שמובילות לחדר הצדדי. ״אפשר להתחיל את המשחק" הכריזה בחיוך שכבר ניצח והביטה ברולטה מלאה באדרנלין. ג׳ייד התיישבה בכיסא מסדרת את המסכה האדומה שלבשה והסתירה בכוח את האכזבה - דון עוד לא הגיע, הוא פספס את כניסתה המרשימה. במקום זאת, היא הציצה על היהלומים הגדולים שענדה על צווארה. לא סתם אומרים שיהלומים הם חבריה הטובים של האישה, הם נתנו לה ביטחון והם כמובן, שלא כמו ג'ייק בעלה, כמעט שלא מאבדים מערכם.

דון מנהל חברת נדל״ן
מאת: גבי דובדבני
דון לא החמיץ משחק רולטה מזה חמש שנים והערב הוא הרגיש טוב במיוחד. בבוקר הוא סגר עסקה נוספת, מהמורכבות שהיו לאחרונה בעסקי הנדל״ן. אלמנה הססנית עם נכס חלומי, זוג מיליונרים צעיר שכמעט נפרדו רגע לפני חתימה... מזל שדון הצ'ארמר, גאון העסקאות, הציל את היום. והערב הוא בא לחגוג. ג'ייד הלכה לפניו, לבושה בשמלה אדומה וצמודה, היא לא ראתה אותו. היא הייתה יפיפייה מהרגיל, מישהו צריך לאסור על נשים נשואות להתלבש ככה. לעזאזל דון, אתה והמצפון המחורבן שלך! חשב, ובכל זאת במהלך השנים דון הקפיד לברר כל פרט על אודותיה. סתם מסקרנות, הדגיש לברנדון, הדילר החטטן. לא חסרות לו נשים - מעריצות, מצחקקות, מתרשמות בקלות. אך אף אחת מהן לא אתגרה אותו, את תורת החיים שלו. דון היה ידוע בתור גאון אנליטי, אדם צנוע וטוב מטבעו שלמרות הצלחתו ועושרו הסתפק בחיים פשוטים. ועם זאת, אף אחד לא ידע על האישה שחיה בליבו ועל אהבתם המשותפת לחיי הלילה והימורים. דון פסע במסדרונות הקזינו והתקדם אל עבר חדר הרולטה הסודי. הפעם, הוא לא זיהה את השומר בכניסה, הוא בטח חדש תיאר לעצמו.

חדר הרולטה
״טוב לראות אותכם״ ברנדון הדילר חייך ופיזר ביניהם את המשקאות.
כוס יין אדום לג׳ייד,
ויסקי כפול ללואיס,
ג׳ין-טוניק לדון,
וודקה טוניק לקלי.
״התגעגעתי אליכם״ אמרה ג׳ייד וחיפשה את תגובתו של דון.
קלי חייכה, ״מה זה חדש?״ שאלה ונפעמה מגודל היהלום שעטף את אוזנו של לואיס.
״7 קראט״ לואיס השיב בחיוך מרוצה. ״מה שלום בעלך?״ שאל את ג׳ייד.
ג׳ייד חייכה חיוך מזויף, לפני שהספיקה להגיב קלי כהרגלה התפרצה, ״מוכנים להפסיד?״ שאלה וסידרה מחדש את המסכה עשויה מבד תחרה שחור שהתאימה באופן מושלם לנעליה.
״רק אם את מוכנה להפסיד את התחתונים״ אמר לה לואיס בקריצה.
״שתוק נו, אין לך איזו אישה חדשה בתמונה?״ לואיס חייך ופלט גיחוך מזויף.
״אני נאמן רק לבחורה אחת״, הכריז ושלף מפתחות משובצות יהלומים של מזראטי. ״אני לא כמוך קלי, אני לא מאוהב ברעיון של אהבה.״ הוסיף מייבש אותה.
״ומה איתך דון? איך העסקים?״ בחנה ג׳ייד והביטה עמוק אל תוך עיניו.
דון הביט בה חזרה, הוא בחן את שפתיה הנפוחות ואז את מחשופה. ״מושלמת״ מלמל ואז מיד תיקן, ״העסק עובד מושלם, אני פותח חברה נוספת בלוס אנג׳לס בקרוב.״
״אבל אתה תישאר לגור בניו יורק, נכון?״ שאלה ג׳ייד, מפחדת שדון יפסיק להגיע למשחקי הרולטה.
״אולי, נראה לאן החיים יסחפו הפעם.״ הסביר ועיניה של ג׳ייד נפערו.
״שתוק דון. אתה לא נוסע לשום מקום. כולנו יודעים שאתה לא מסוגל לעזוב את ניו יורק. אלוהים יודע למה, אבל אתה תמיד חוזר לכאן.״ הוסיף לואיס ומבטו של דון שקע בדבריו.
הדילר התיישב ביניהם, קוטע את השיחה הקלילה. ״המשחק הערב מבוסס על הימור בודד, אתם רשאים להניח את הז׳יטון על משבצת של מספר אחד בלבד. סכום המינימום לכל הימור הוא 10,000 דולרים. יחס הזכייה 1:35.״ סיכם ברנדון את נהלי המשחק.
״Let the show begin״ אמרה ג׳ייד והשחקנים החלו להמר. כדור הרולטה נזרק והסתחרר בין המשבצות, מתגלגל וחווה עם השחקנים את פעימות הלב המהירות, הבטן התפוסה מלחץ והתפילות השקטות. ואילו, כלפי חוץ השחקנים היו נראים מלאי ביטחון. ג׳ייד תלתלה את קצוות שערה, קלי התיישרה ולחשה לכדור מילות אהבה, דון שילב את ידיו והתרווח בכיסא ולואיס הצליח להסוות את רגלו שקיפצה.

השחקן החדש
דלת חדר הרולטה נפתחה מכניסה רעש מהקזינו הראשי. השחקנים הביטו אחורה מופתעים,
״מצטער על האיחור.״ אמר ילדון בלונדיני, שנראה כאילו נגזר מפוסטר לבגדי גלישה. הוא לבש חליפה פשוטה, עניבה שחורה ומסכה מעוטרת במשבצות שהזכירה את צבעי הרולטה. דון עיווה את פניו מתחת למסכה, ג׳ייד מיד תהתה מדוע לא טרחו לעדכן אותם לגבי השחקן הנוסף. לואיס גיחך ובחן את הבחור מכף רגל ועד ראש וקלי הביטה בו לשנייה ואז מיד השפילה את מבטה. ״אני ג׳פרי.״ הבחור אמר והתיישב לצד ג׳ייד. ״אני חושב שהתבלבלת בחדר ילד,״ אמר לואיס במבט שחצן. ג׳פרי צחק, הוא הסתכל על השחקנים לידו ואמר, ״המשבצת המנצחת בסיבוב הבא היא 22.״ קלי צקצקה, ״נו באמת. אתה בוסר, מה אתה כבר יודע על הימורים?״ שאלה באופן אירוני, קלי בעצמה הייתה צעירה. ״תבדקי אותי.״ אמר וחייך, חיוך מושלם, כזה שרואים בפרסומות.
הנוכחות של הבחור הצעיר והבלונדיני ערערה את דון. ג׳ייד מיד שמה לב שמשהו בתנועות הגוף שלו הפסיק להיות נינוח וזה קסם לה, לחשוב שגם לדון יש נקודות תרופה. לואיס היה נראה לא מרוצה מהמצב. אולי כי הנשים בשולחן היו נראות מסוקרנות מדי, או אולי כי בתוכו גם הוא נמשך אל ג׳פרי. הדילר ביקש מהשחקנים להתכונן להימור הבא. ״מה הסיפור שלך ג׳פרי?״ שאלה קלי, ״איך קיבלת הזמנה למשחק הזה?״ הוסיפה. ״מנהל המלון חבר טוב, הוא הזמין אותי.״ ג׳פרי הסביר והשחקנים נראו מופתעים.
״בן כמה אתה?״ קלי המשיכה לחקור.
״בת כמה את?״ ענה לה ג׳פרי בשאלה.
״תפסיקו לפלרטט ותתחילו להמר.״ אמר לואיס ונשען על השולחן.
״22 אמרת?״ שאלה ג׳ייד מעט מפחדת מההימור. היא מעולם לא הקשיבה לאחרים כשזה נגע לכסף. אולי רק לג׳ייק, הבעל הגרוע שלה, שכבר שנים מבזבז את כספם על הנשים האחרות בחייו.
״אל תעשי שטויות, ג׳ייד.״ התפרץ דון, ״תסמכי רק על עצמך.״ הוא הוסיף וג׳ייד מיד ויתרה.
״מעולה,״ אמרה קלי והוסיפה הימור של 20,000 דולרים על משבצת מספר 22.
״אמיצה״ אמר לואיס מציק לקלי.
״אתה מתכוון – גאונה.״ השיבה בחיוך. ״בכל זאת, המתכנתת הבכירה והצעירה ביותר בחברת מונסייט.״ אמרה כהרגלה משוויצה.
״בוא נראה מה אתה שווה.״ הוסיפה מביטה בג׳פרי כשהדילר חתם, “No more bets”.
כדור הרולטה התקרב לעצירה, הוא התקרב למשבצת 21 ובשבריר שנייה שבה לא נלקחה אף נשימה, הכדור עצר במשבצת 22. אף אחד לא ידע מה לומר, ג׳פרי משך עכשיו את תשומת הלב של כולם. ״איך ידעת?״ שאל דון מרגיש לא בנוח. ג׳פרי פתח את הכפתור בחליפה, משך מעט את העניבה ולקח נשימה ארוכה. ג׳ייד הסתכלה על ג׳פרי, הוא התקרב אליה מעט, מספיק צמוד כדי שתוכל להריח אותו ולזהות את הבושם שלו, אותו בושם זול אך מכשף שג'ייק היה שם כשהיו צעירים וחסרי פרוטה. ״תבחרי במשבצת מספר 1״ לחש ג׳פרי באוזנה. ״מזל של מתחילים״ זרק לואיס ברקע השיחה. ג׳ייד הניחה ז'יטונים בשווי 50,000 דולרים והימרה על משבצת 1. הכדור התגלגל ברולטה. ״טיפשה. הוא תמיד פוסח על מספר 1.״ אמר לואיס כמנסה להוכיח לקראת עצירתו של הכדור. להפתעתו, ולצריבה שנחרטה על האגו שלו – ג׳פרי שוב צדק. ג׳ייד זינקה ממקומה בריקוד ניצחון כראוי לזוכה בסיבוב. ג׳פרי חייך ודון נשך את שפתיו.

השוד
החדר החשיך בבת אחת. בדיוק כשג׳ייד הרגישה הכי מאושרת מזה הרבה בזמן, בדיוק כשדון חשב שליבו לא מסוגל להחזיק ברגשותיו, בדיוק כשלואיס הבין שההימורים לא מספקים אותו כמו פעם וכשפעימות ליבה של קלי הגבירו את מהירותן. אור בוהק, לבן ומסנוור נפל על השחקנים וכל שהם ראו זה אקדחים מופנים אליהם. ג'פרי החזיק באחד, ואת השני החזיק דייב השומר שהכניס אותם אל החדר הסודי. דייב זרק תיק גב על השולחן וצעק לברנדון להכניס את כל הכסף פנימה. הדילר המבוהל לא נע ממקומו. אף אחד לא נע ממקומו. ״מה קורה פה?״ שאלה ג׳ייד בקול רועד.
שודדים אותך מטומטמת, חשבה לעצמה קלי. דייב איבד מסבלנותו והפציר בדילר לעשות כדבריו.
״תוך שנייה האבטחה תהיה פה, אני ממליץ לכם ללכת לפני שהדברים מסתבכים,״ איים עליהם דון וכרגיל לא הפחיד אף אחד. ג׳פרי צחק בתגובה, קלי נאחזה בצליל צחוקו. ״מה לא היה ברור? את כל הכסף, עכשיו!״ אמר בקול נמוך. לואיס ניסה למשוך זמן, להסיח את דעתם של השודדים ממה שכולם ראו -ברנדון שלח את ידו אל עבר לחצן המצוקה מתחת לשולחן. אקדח נטען, בום. נשמע ירייה. ג׳ייד החלה לבכות, קלי צרחה, הדם זלג מהחזה של ברנדון אל שולחן הרולטה המסתובב ומילא משבצת אחר משבצת. הכדור עצר, וכך גם נשמותיו של ברנדון. הדילר מת, ואיתו המשחק. קלי הרימה את ידיה הרועדות מהשולחן, לא רוצה להחתים אותן בדמו.
״אחי מה עשית?״ ג׳פרי צעק.
״לא הייתה לי ברירה! עוד רגע והייתה מגיעה משטרה!״ דייב ניסה להצדיק את עצמו.
ג׳פרי הסתובב בחלל החדר, הוא נראה לחוץ ונסער אבל דייב הצליח לשמור על קור רוח. בכל פעם שאחד השחקנים פתח את פיו לומר משהו, ג׳פרי כיוון לראשו את האקדח. דייב קשר את השחקנים לכיסא במיומנות שסיפרה שזו לא הפעם הראשונה. קלי לא נראתה מופתעת. ״למה אתה עושה את זה?״ היא שאלה נועצת את מבטה בג׳פרי. הוא שתק. ״למה אתה נותן לו להחליט עבורך? אני רואה שאתה מתנגד למה שהוא עושה!״ קלי לא ויתרה ופניו של דייב האדימו. הוא התקרב לקלי וסתר לה בעוצמה. דון השתגע, ״אל תיגע בה!״ הוא צעק.
״דייב מה קורה לך?״ ג׳פרי צרח עליו.
״האדם היחידי כאן שלא לובש מסכה זה אתה! אני זוכר כל תו ותו בפנים שלך ואני לא אירגע עד שתיכנס לכלא.״ איים דון וג׳פרי כיוון אליו מיד את האקדח.
מטומטם, אני מוקפת במטומטים קלי חשבה לעצמה, דון פשוט מבקש ירייה לראשו! במקום זאת היא שתקה, מכפילה את ההימור האישי שלה.
״צריך להרוג את כולם. אי אפשר להשאיר עדים הפעם,״ דייב אמר נחרץ.
ג׳פרי נרתע, זה היה נראה שהוא מתחרט על כל העניין. הוא התווכח עם דייב לא להרוג עוד אף אדם, ״מספיק מה שעשית לברנדון!״ הוא אמר.
דייב צמצם את עיניו. ״איך אתה יודע את השם שלו?״
ג׳פרי הביט בקלי, ״זה לא חשוב עכשיו. אנחנו צריכים לעוף מפה!״

מילים אחרונות?
דייב שתק, הוא החל לזרוק את הז׳יטונים אל תוך התיק והתעלם במופגן מניסיונותיו של ג׳פרי לאפס אותו.
״אני לא מוכנה למות הלילה,״ קלי אמרה ודמעות זלגו מעיניה.
״אני שונא להתעסק במה שנוצץ וכולם רואים.״ אמר לואיס ואז עצר לשנייה. השחקנים הסתכלו עליו. ״להיות יהלומן אומר שצריך לחיות חיים זוהרים. אבל כל מה שאני באמת רוצה זה להיות אבא, ואני בכלל לא בטוח אם זה גבר או אישה שאני רוצה כפרטנר לחיי.״ לואיס לקח נשימה עמוקה והשפיל את ראשו, מעורר גל של רגשות שניפץ באופן מוחלט את המסכות שהשחקנים לבשו.
״אני לא רוצה למות בלי אהבה. ג׳ייק ייקח את כל הכסף שלנו ויזרוק אותו על המאהבות שלו.״ ג׳ייד סיפרה מרגישה כאילו התפשטה מול כל חבריה, אבל זו גם הייתה תחושה משחררת עבורה. להיות כנה. ״אם אשרוד את זה, ברגע שאני יוצאת מפה אני מתגרשת ממנו.״ היא הוסיפה מאירה את עיניו של דון. ג׳ייד השתתקה. אבל כל שהיא רצתה לעשות זה להתוודות בפני דון, לספר לו על הפעם ההיא שכמעט. זה היה ליל חורפי, היא ביררה היכן דון גר ודמיינה שבטח נמצאת אישה מפונפנת במיטתו. בכל זאת היא שכנעה את עצמה שהאלכוהול והרכב הסיעו אותה ישירות אליו, כמו חתול רטוב שמחפש מכסה מהקור המצמית שבחוץ. היא חנתה את הרכב מול ביתו המפואר אך לא העזה לצלצל בפעמון, התקשרו אליה מהמשרד והיא חשבה שזה סימן. דון הביט בג׳ייד, ״על החיים ועל המוות,״ הוא מלמל והסתכל עמוק אל תוך עיניה. ״הסיבה שאני לא מסוגל לעזוב את ניו יורק, זאת את.״ הוא אמר בחיוך שזהר כמו היהלומים על צווארה. דייב סגר את התיק והעיף אותו מעל גבו. הוא התקרב אל קלי וכיוון את האקדח לראשה. "מילים אחרונות?" הוא שאל בקול ארסי.
ג'פרי קפץ בינה לבין קנה האקדח. "אני לא מוכן להיות השותף שלך אם אתה ממשיך לרצוח כל מי שעומד בדרכך. זאת לא הייתה התכנית המזויינת!" הוא צעק. דייב, לראשונה, הראה סימנים של זעזוע. הוא הוריד את האקדח וכיוון אל הרצפה. ג'פרי הוציא נשימה ארוכה מפיו. דייב הנהן קלות, אחז בתיק בחוזקה, ורץ אל עבר יציאת החירום. ג'פרי הוציא אולר מכיסו, הניח אותו על שולחן הרולטה מול השחקנים, וסימן לקלי בעיניו להשתמש בו. אחר כך הוא רץ אחרי דייב ונעלם.

השודדים
מאת: זד קאטסווי
״דייב!״ צעק ג'פרי וראה שהוא רץ אל עבר מכונית המילוט. דייב פתח את הדלת וג'פרי התנפל עליו. השניים נפלו ליד המדרכה. ג'פרי החל לחבוט בפניו של דייב עם אגרופיו. "רד ממני!" צעק דייב ובעט בבטנו של ג׳פרי מסיר אותו ממנו. הם הצליחו לקום ונעמדו אחד מול השני. ג'פרי לא היה מוכן לוותר, הוא התפרץ על דייב שהתחמק והגיב בקרוס אל פניו של ג'פרי. דייב היה שרירי והאגרוף גרם לאפו של ג'פרי לדמם. ג'פרי מחה את הדם בשרוולו והתנשם בכבדות, מסיט את שיערו מפניו, "מה עובר עליך?" ג'פרי הטיח. דייב חילץ את עצמותיו ומשח את שיערו אחורה, "אני מבצע את העבודה, זה מה שעובר עלי. זה מה שאני תמיד עושה, אני דואג שהמשימה תושלם!"
ג'פרי קפץ על דייב, אבל הפעם הוא היה מוכן. דייב הדף את ג'פרי בידו הימנית ובשמאלית הכניס לו אגרוף לסנטר שהעיף אותו על המדרכה.
ג'פרי התפתל מכאבים והחל להתרומם לאט, "עוד כמה?" שאל חסר אוויר.
דייב משך באפו, "עוד כמה מה?" ענה בצעקה ופתח את דלת המכונית.
"עוד כמה אנשים תהרוג עד שתבין?" ג׳פרי התקרב לפרצופו. הוא תפס את חולצתו של דייב וכיווץ את אגרופיו.
״אבין מה?!"
"עד שתבין שאתה הופך להיות בדיוק כמו אבא שלך!" ג'פרי ירה את המילים באוויר.
הם חתכו את דייב כמו להבים והוא התחרפן, הסדק שחי בתוכו נשבר שוב לאלפי רסיסים. דייב זעם ושלף את אקדחו. הוא כיוון אותו ישירות לפניו של ג'פרי.
״איבדת את עצמך, אני כבר לא מזהה אותך. אני צריך להזכיר לך למה אבא שלך מת? אני צריך להזכיר לך שנשבעת שלא תהיה כמוהו, שלא תעשה את הטעויות של ההורים שלנו?״ דייב טען את האקדח.
ג'פרי קפא במקומו. "זאת לא הפעם הראשונה שלך, אתה מאבד את זה כמו שאבא שלך איבד את עצמו." דייב האדים מכעס והתקרב אל ג׳פרי, "אני אעשה מה שצריך כדי להשלים את המשימה, בכל מחיר. עכשיו זוז לי מהדרך!" צרח.
"תירה בי! תירה בי ותחסוך ממני לראות איך אתה הורג את עצמך!״ ג׳פרי מלמל עם דמעות של כעס.
ג'פרי נצמד לקנה האקדח עם מצחו, פניו של דייב האדימו, ידו רעדה והבכי חנק את גרונו.
"אני לא יכול להפנות את גבי אליך עכשיו. אתה כמו אח גדול בשבילי, ועכשיו תורי לדאוג לך."
"סתום את הפה!" דרש דייב, "סתום אותו עכשיו או שאני יורה!"
"פעם התגאיתי לקרוא לך שותף וחברי הכי טוב, הערצתי אותך דייב, חשבתי שנכבוש ביחד את העולם, שנתקן את העוול שנגרם לנו, אבל אני לא מסוגל לראות אותך שודד את העתיד שלי, אני לא רוצה יותר להיות כמוך." דייב וג'פרי נעלו מבטים, עיניו של דייב התמלאו דמעות. ג'פרי חטף בזריזות את האקדח, ודייב נפל על ברכיו. כל גופו של ג׳פרי רעד. הוא מעולם לא רצח, מעולם לא ירה. "להתראות אחי," הוא אמר, סגר את עיניו ולחץ על ההדק שלוש פעמים. כשפקח אותן, אוזניו החרישו וכל שראה היה דם זולג מגופו של דייב.
ג׳פרי תפס את התיק עם הז׳יטונים ועלה על האופנוע. הוא נסע כמה דקות ארוכות, נשימותיו היו כבדות וליבו החסיר באופן שיטתי פעימה. לבסוף הוא עצר בשולי הכביש שלף את הטלפון שלו, ניגב את המסך מהטיפות המלוחות ושלח הודעה "הכסף אצלי. ניפגש בווגאס בייבי."

הימור כפול
מאת: דניאל ניב
במאמץ לא קשה במיוחד קלי הצליחה להגיע לאולר וחתכה במהרה את החבלים שקשרו אותה.
לואיס, ג'ייד ודון הפצירו בה למהר.
"נו כבר, לפני שהם יחזרו וידפקו לנו ירייה בראש!" דון אמר ושלח מבטים חטופים אל עבר יציאת החירום.
קלי שחררה את החבל האחרון שהיה כרוך סביב קרסולה ונעמדת על רגליה. השחקנים הרימו את עיניהם אליה, מחכים שתציל אותם, מחכים שתשחרר אותם מהכיסא ותיתן להם לרוץ אל מקום מבטחים.
"למה לעזאזל את מחכה, קלי? קדימה!" ג'ייד אמרה.
קלי התנשפה. היא לא ענתה. האמת, היא אפילו לא זזה ממקומה. הטלפון שלה רטט בכיס. קלי אחזה ביד אחת את האולר וביד השנייה את הטלפון.
על צג המסך הופיעה הודעה מג'פרי: הכסף אצלי. ניפגש בווגאס בייבי.
הוא עשה את זה! קלי חייכה חיוך ריק ונוצץ.
"קלי?" ג'ייד לחשה בעיניים פעורות, הם כולם נעצו בה את מבטם המפוחד. ״למה את מחכה?״
קלי התקרבה אליהם, מחליקה את האולר על החבל של לואיס. היא לא חתכה אותו. במקום, רכנה אל אוזנו. "האם לא אמרתי לכם שתפסידו הלילה?"